פסק-דין בתיק עפ"ת 1581-12-11

ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע (כב' השופט אופיר), בתיק 8169/09 מיום 6.11.11, לפיה דחה בקשת המערער לחשב מניין ימי הפסילה מיום מתן גזר הדין.

המערער נשפט בהעדר ביום 3.11.09 בגין עבירת תעבורה, והוטל עליו עונש של פסילת רישיון נהיגה למשך 30 חודשים. בקשה לביטול פסק דין נדחתה. המערער לא הפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט, ורק כאשר הגיע למשרד הרישוי לצורך הגשת בקשת חנינה לקיצור תקופת הפסילה, נודע לו על חובת ההפקדה.

המערער טוען כי לא ידע שעליו להפקיד את רישיון הנהיגה בבית המשפט על מנת שמניין ימי הפסילה יחל, והדבר גם לא נאמר לו. ביחד עם גזר הדין לא נשלחה אליו הודעה בדבר חובת ההפקדה, לא נאמר לו מאומה על ידי מזכירות בית המשפט בעת הגשת הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר, וגם השופט בהחלטתו בבקשה לביטול פסק הדין, לא ציין את דבר חובת ההפקדה. משכך, כיבד המערער את פסק הדין, ונמנע מנהיגה במשך תקופת הפסילה. לטענתו, אילו ידע, לא היתה מניעה מבחינתו להפקיד את הרישיון, ובהעדר ייצוג משפטי, לא ידע ולא יכול היה לדעת על כך.

לטענת המערער, בעניינם של נאשמים אחרים הנדונים בנוכחותם, נעשה שימוש בטופס בפורמט חדש, המיידע את הנאשמים במפורש בדבר חובה זו. גזר הדין שלו נרשם על גבי פורמט שונה, ללא הודעה על חובת ההפקדה.

דין הערעור להדחות.

בית המשפט אינו חייב ליידע את הנאשם בדבר החובה להפקיד את הרישיון, ואדם מוחזק כיודע את חובתיו על פי דין. גם בפסק הדין בעפ"ת 2033-09-11 אליו הפנה המערער, נדחתה הטענה. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי החובה להפקיד את הרישיון לא מתבטלת אך בשל העובדה שבית המשפט לא הורה למערער להפקיד את רישיונו, חובה הקבועה בדין.

שעה שאין מוטלת על בית המשפט חובה ליידע כל נאשם, לא ניתן להלין על כך שהנאשם לא יודע בחובת ההפקדה, גם אם נאשמים אחרים אשר התייצבו לדיון בעניינם יודעו בעניין על ידי בית המשפט.

אשר על כן אין ממש בטענותיו של המערער ואין מקום לקבלת הערעור.

עם זאת, לפני משורת הדין, ולאחר שנוכחתי כי המערער כיבד את האיסור לאורך כל תקופת הפסילה, ומאחר וחלפו יותר משנתיים מיום הפסילה, אני מורה כי הפסילה תמנה מיום 1.1.11.

ניתן והודע היום,  ג' שבט תשע"ב, 27 ינואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: